<h1>ואמרה ולא אמרה משמיה דר"ל שמע ר"ל ואיקפיד</h1>
<h2>דף צו:</h2>
רבי יעקב בר אידי. היה תלמידו של [רבי] יוחנן ושל רבי יהושע בן לוי. תלמידו של רבי יוחנן כדאיתא ביבמות בשלהי האשה רבה [צ"ו ע"ב] במשנת בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו ומשהגדיל נשא וכו'. ובגמרא ותעשה ביאת בן תשע כמאמר בגדול ותדחה צרה, אמר רב לא עשו ושמואל אמר עשו ועשו וכן א"ר יוחנן עשו. אלא תנאי הוא וכו' עד אזל רבי אלעזר אמרה לשמעתא בבי מדרשא ולא אמרה משמיה דרבי יוחנן, ואיקפיד רבי יוחנן ועול לגביה רבי אמי ורבי אסי לפיוסיה, ולא פייס עד דעל לגביה רבי יעקב בר אידי, ופייסיה מהאי קרא ככל אשר צוה ה' את משה עבדו וגו', וכי כל דיבור ודיבור שאמר יהושע אמר להן "כן צוה משה". אלא יהושע יושב ודורש סתם, והכל יודעין שתורתו של משה היא. אף כאן אלעזר תלמידך יושב ודורש והכל יודעין שתורתו שלך היא.
ובאגדה דשמואל פרשה י"ט שהיא מתחלת "מלא קרנך שמן" מייתי נמי להא דרבי יעקב בר אידי. והכי איתה התם, דְלֵמ0ה פי' מעשה, רבי יוחנן הוה מסתמיך על רבי חייא בר אבא. בשקלים פרק מצרפין שקלים [פ"ב ה"ז] רבי חייא בר אבא שקליה יעקב בר אידי. והוה רבי אלעזר חמי ליה ומיטמר מן קמיה. אמר איתו חימון הלין תרתין אילין הדין בבליא עביד. חדא דלא קם מן קמוי. ובשקלים פרק מצרפין [שקלים] הכי. חדא דלא שאיל בשלמי. וחדא דלא אמר שמעתא משמי. שקלים, אחדא דקא מטמר מקמוי. אמר ליה רבי יעקב בר אידי כן נהיגין בבבל דזעיר קאי קמוי. שקלים, דזעירא לא שאיל בשלמיה דרביה. דאינון מקיימין ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו [איוב כ"ט]. אמר ליה מהו למיעבר קמי חרורה צלמא. פירוש מהו לעבור לפני צלם שהוא חלול וחרר. כך (שמע) [שמעתי] מפי רבינו אפרים זכרו לעולם הבא. אמר ליה מה את פליג ליה יקר, עבור קומוי וסמי עינוי. אמר ליה יאות רבי אלעזר עביד דלא עבר קמך. אמר ליה ולמה לא אמר שמעתא מן שמי, אמר ליה כד הוה רבי מאיר יתיב ודריש הוה אמר (שמעו כען) [שמעתתיה] מן שמיה דרבי ישמעאל, ולא הוה אמר שמעתתיה משמיה דרבי עקיבא. אמר ליה כל עמא ידעין דרבי אלעזר תלמידו דרבי יוחנן. אמר ליה רבי יעקב בר אידי יודע אתה הלכה מילייא. פירוש הילכות ריצוי ופיוס. ומסקנא בירושלמי דאיקפיד רבי יוחנן דבעי דיימרון שמעתתיה משמיה. בירושלמי, ובאגדה, ובתלמוד שלנו. אלא שמוסיף ומשנה קצת. ומסיק מפני מה אי אתם יודעים לרצות כבן אידי חבירינו. אף מכאן משמע שמי שנזכר בשם אביו אע"פ שאין הזכרת שם אביו ב"רב" או ב"רבי" אעפ"כ חכם היה שהרי כאן א"ר יוחנן "אידי חבירינו". והוא נקרא "רבי" כדאיתא בפ"א דחגיגה [ה' ע"ב] רבי אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל וכו'. כמו שכתבתי למעלה בסדר הורקנוס.
והא דקא מסקינן הכא כל מי שאומר דבר הלכה משמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, מייתי לה נמי בבכורות פרק כל פסולי מוקדשין בתחלת הגמרא [ל"א ע"ב]. דאף רב ששת איקפיד ולייט עליה דלא אמר רבי אידי סרסיא דידיה משמו, ההוא שינויא דשני רומיא דמתניתין וברייתא לא קשיין אהדדי. גרסינן במנחות פרק שתי מדות כלפי סופו במתניתין סמיכה בשתי ידים [צ"ג ע"ב]. ובגמרא מנא הני מילי ארשב"ל וסמך אהרן את שתי ידיו, כתיב ידו וכתיב שתי, זה בנה אב דכל מקום שנאמר ידו, פירוש בסמיכה דבהמה, הרי כאן שתים עד שיפרוט לך הכתוב אחד אזל רבי אלעזר
